מבוא להסתברות - ניתוח מאורעות תלויים - חלק ב - טבלת פרופורציה (יחס) דו-מימדית, דיאגרמת עץ
שיעורים/מבחנים נוספים
כיתה יא 802 – שיעור 01 – פתרון גרפי של אי שיוויונות
2.04K צפיות1 תגובות2 אוהב
פתרון סעיף א' של השאלה הוא להשוות בין 2 הפונקציות הנתונות ועל ידי כך למצוא את נקודות החיתוך שלהן. פתרון סעיף ב' של השאלה הוא למצוא עבור אילו ערכי x נמצא הגרף של הפונקציה f(x) מתחת לגרף של הפונקציה g(x)
כיתה יא 802 – שיעור 02 – המשך פתרון גרפי של אי שיוויונות
766 צפיות2 תגובות2 אוהב
פתרון השאלה בסעיף 1 יהיה למצוא את נקודות החיתוך של 2 הפרבולות על ידי השוואת הפונקציות שלהן. פתרון סעיף 2 של השאלה יהיה לחפש עבור אילו ערכי x נמצא הגרף של הפונקציה f(x) מתחת לגרף של הפונקציה g(x) ?
כיתה יא 802 – שיעור 03 – קריאת גרפים – תספורת
565 צפיות0 תגובות1 אוהב
נלמד לקרוא את הנתונים של הגרף, להבינם ולענות על השאלות.
כיתה יא 802 – שיעור 04 – חזקות הסבר
724 צפיות1 תגובות0 אוהב
נחזור על החומר שלמדנו בעבר. נלמד כיצד לפתור תרגיל שבו נתונים בסיסים שווים ומעריכים שונים. וכן העלאה בחזקה של מספר שהוא בחזקת מסויימת.
כיתה יא 802 – שיעור 05 – חזקות עם מעריך טבעי
505 צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור תרגילים בהם נתונים שברים כאשר במונה ובמכנה יש מספרים שהועלו בחזקה .
כיתה יא 802 – שיעור 06 – חזקות עם מעריך שלילי ואפס
480 צפיות0 תגובות1 אוהב
כלל: כל מספר (שונה מ-0) בחזקת 0 שווה ל - 1 a^0 = 1 כלל: כל מספר (שונה מ-0) בחזקת מעריך שלילי שווה למספר ההפוך/ההופכי של המספר בחזקת אותו מעריך כשהוא חיובי.
כיתה יא 802 – שיעור 07 – תרגיל חזקות עם צמצום
1.06K צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור תרגיל של שבר כאשר במונה ובמכנה יש ביטויים אלגבריים עם חזקות ועל מנת לפתור את התרגיל נשתמש בכללי החזקות.
כיתה יא 802 – שיעור 08 – חזקות עם בסיסים שליליים
417 צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור תרגילים כדוגמאות לכללי החזקות הבאים: אם המעריך זוגי – מתקבל מספר חיובי. אם המעריך אי-זוגי – מתקבל מספר שלילי. אם המעריך אפס – מתקבל מספר אחד.
כיתה יא 802 – שיעור 09 א' – שורשים הסבר
736 צפיות0 תגובות3 אוהב
נלמד חוקים, כללים והגדרות של פעולת הוצאת שורש ממספר חיובי.
כיתה יא 802 – שיעור 09 ב' – שורש של מכפלה ומנה
472 צפיות0 תגובות0 אוהב
נלמד את הכלל לגבי הוצאת שורש של מכפלת שורשים: אפשר לבצע את פעולת הוצאת השורשn , של מכפלת 2 מספרים חיוביים b*a, על כל ערך בנפרד ולהכפיל אותם. נלמד את הכלל לגבי הוצאת שורש של מנה: כאשר מוציאים שורש של מנה, אפשר לבצע את פעולת הוצאת השורש על כל ערך בנפרד ולחלק אותם.
כיתה יא 802 – שיעור 10 – השוואת חזקות
1.53K צפיות0 תגובות1 אוהב
כאשר ב-2 מספרים מופיעות חזקות בעלות מעריכים זהים, יש אפשרות לקבוע מי מהבסיסים יותר קטן, גדול או שווה.
כיתה יא 802 – שיעור 11 – משוואות עם חזקות
997 צפיות1 תגובות0 אוהב
מקרה שבו המעריך זוגי –– פתרון המשוואה הוא: מספר חיובי ומספר שלילי דוגמה למקרה שבו יש למשוואה פתרון אחד חיובי: מקרה שבו המעריך אי-זוגי . דוגמה למקרה שבו יש למשוואה פתרון אחד שלילי: מקרה שבו המעריך אי-זוגי דוגמה למקרה שבו יש למשוואה פתרון אחד שלילי: מקרה שבו המעריך אי-זוגי דוגמה למקרה שבו למשוואה אין פתרון:
כיתה יא 802 – שיעור 12 א – משוואות מעריכיות
2.87K צפיות2 תגובות2 אוהב
משוואה מעריכית – משוואה שהנעלם שלה מופיע במעריך החזקה. לפתרון משוואות מעריכיות נשתמש בכלל: כאשר ב-2 אגפי המשוואה מופיעות חזקות בעלות בסיס זהה, יש להשוות את המעריכים.
כיתה יא 802 – שיעור 12 ב – המשך משוואות מעריכיות
414 צפיות0 תגובות0 אוהב
משוואה מעריכית – משוואה שהנעלם שלה מופיע במעריך החזקה. לפתרון משוואות מעריכיות נשתמש בכלל: כאשר ב-2 אגפי המשוואה מופיעות חזקות בעלות בסיס זהה, יש להשוות את המעריכים.
כיתה יא 802 – שיעור 13 – כתיבה מדעית של מספרים
850 צפיות0 תגובות0 אוהב
מספר) (a בין 0-10, כפול 10 בחזקה מסויימת (n) . המספר נרשם בצורה הבאה: a*〖10〗^n כאשר 1≤a<10 למספרים גדולים - n הוא מספר שלם וחיובי. למשל: 1000 = 〖10〗^3 למספרים קטנים וחיוביים - n הוא מספר שלם ושלילי. למשל: 0.001 = 〖10〗^(-3)
כיתה יא 802 – שיעור 14 א' – סדרה חשבונית – הסבר
2.48K צפיות2 תגובות3 אוהב
סדרה חשבונית – היא סדרה שבה ההפרש ) (d בין כל 2 איברים סמוכים ( (a2-a1 הוא גודל קבוע. a1 – ערך האיבר הראשון בסדרה. n – מיקום האיבר בסדרה. an - האיבר הכללי בסדרה. d – הפרש הסדרה, כאשר הפרש הסדרה חיובי הסדרה נקראת: סדרה עולה . כלומר כל איבר גדול מהאיבר הקודם לו. כאשר הפרש הסדרה שלילי הסדרה נקראת: סדרה יורדת. כלומר כל איבר קטן מהאיבר הקודם לו.
כיתה יא 802 – שיעור 14 ב' – סכום סדרה חשבונית
1.61K צפיות0 תגובות2 אוהב
נפתור שאלה ממבחן בגרות בנושא סכום של סדרה חשבונית . נתון הפרש הסדרה, האיבר הראשון וסכום הסדרה. נמצא את מיקום האיבר בסדרה.
כיתה יא 802 – שיעור 15 – סדרה הנדסית – הסבר
2.50K צפיות0 תגובות1 אוהב
סדרה הנדסית – סדרה שבה כל איבר הוא מכפלה של האיבר הקודם במספר קבוע הנקרא מנת הסדרה. a1 – ערך האיבר הראשון בסדרה. n – מיקום האיבר בסדרה. an - האיבר הכללי בסדרה. d – מנת הסדרה. התנאי לקיום סדרה הנדסית: כל איבר אמצעי בסדרה הנדסית שאיבריה חיוביים, הוא ממוצע הנדסי של 2 איברים הסמוכים לו. a , b, c הם שלושה איברים סמוכים של סדרה הנדסית; b/a = c/b
כיתה יא 802 – שיעור 16 – סדרה הנדסית – היקף ושטח מעגל
688 צפיות0 תגובות3 אוהב
התנאי לקיום סדרה הנדסית: כל איבר אמצעי בסדרה הנדסית שאיבריה חיוביים, הוא ממוצע הנדסי של 2 איברים הסמוכים לו. a , b, c הם שלושה איברים סמוכים של סדרה הנדסית; b/a = c/b
כיתה יא 802 – שיעור 17 – מנת הסדרה
500 צפיות4 תגובות0 אוהב
נפתור שאלה שבה, נתון ערך האיבר העשירי והאחד עשר של סדרה הנדסית ואנו מתבקשים למצוא את מנת הסדרה.
כיתה יא 802 – שיעור 18 – סכום סדרה הנדסית
595 צפיות0 תגובות1 אוהב
נפתור שאלה בה נתון ערך האיבר הרביעי, ומנת סדרה הנדסית, ונמצא את ערך האיבר הראשון ואת סכום 10 האיברים הראשונים בה.
כיתה יא 802 – שיעור 19 – סדרות המוגדרות לפי כלל הנסיגה
540 צפיות0 תגובות0 אוהב
סדרות המוגדרות לפי כלל הנסיגה – בד''כ נתון האיבר הראשון של הסדרה ונוסחה למציאת האיברים הבאים על ידי האיברים הקודמים. נפתור תרגיל שבו נתונים: נוסחה מסויימת המוגדרת על ידי כלל הנסיגה והאיבר הראשון שלה. נתבקש למצוא את 5 האיברים הראשונים של הסדרה. לפי השאלה נתונים גם מספר האיברים הראשונים בסדרה. נציב את כל הנתונים בנוסחה ונפתור את התרגיל.
כיתה יא 802 – שיעור 20 – המשך סדרות המוגדרות לפי כלל הנסיגה
352 צפיות0 תגובות0 אוהב
התנאי לקיום סדרה הנדסית: כל איבר אמצעי בסדרה הנדסית שאיבריה חיוביים, הוא ממוצע הנדסי של 2 איברים הסמוכים לו. a , b, c הם שלושה איברים סמוכים של סדרה הנדסית; b/a = c/b נפתור תרגיל הלקוח מבחינת בגרות בנושא. בתרגיל נתונים: האיבר הראשון בסדרה, נוסחה למציאת האיברים הבאים בסדרה. נתבקש למצוא מספר שאם נוסיף אותו ל - 3 האיברים הראשונים של הסדרה, נקבל סדרה הנדסית. למספר הזה נקרא x ונציב אותו בנתונים.
כיתה יא 802 – שיעור 21 – גידול ודעיכה – הסבר
6.50K צפיות3 תגובות2 אוהב
הסבר - תהליכי הגידול והדעיכה של כמות מסויימת, הם תהליכים שבהם הכמות גדלה או מצטמצמת לאורך זמן מסויים. התהליך הזה מתנהל בקצב מעריכי, כמו סדרה הנדסית וניתן לחשב את שיעור הגידול או הדעיכה בכל פרק זמן נתון.
כיתה יא 802 – שיעור 22 – גידול ודעיכה – מכירת רכב
1.24K צפיות0 תגובות1 אוהב
פתרון השאלה הוא על ידי שימוש בנוסחאות הבאות למציאת המחיר ההתחלתי, כאשר נתונים: תקופת התהליך ביחידות זמן, אחוז הגידול, והמחיר הסופי. Mt = M0*q^t q = 1 + n/100
כיתה יא 802 – שיעור 23 – גידול ודעיכה – גודל אוכלוסיה
963 צפיות2 תגובות1 אוהב
נתונים: גידול האחוז של מספר התושבים וכן מספר התושבים היום. אנו מתבקשים למצוא: את תקופת התהליך במספר יחידות זמן. את מספר התושבים כעבור תקופה מסויימת. לפתרון השאלה נשתמש בנוסחה: Mt = M0*q^t כמו כן נשתמש בנוסחה: q = 1 + n/100
כיתה יא 802 – שיעור 24 – גידול ודעיכה – התחלקות חיידקים
719 צפיות0 תגובות0 אוהב
נמצא את T - תקופת התהליך במספר יחידות זמן, על ידי כך שנשאל: כמה יחידות של חצי שעה יש ב7 שעות? נמצא את Q - שיעור הגידול, נתון שכל חיידק מתחלק ל-2 כלומר : קודם היה אחד, ועכשיו יש 2 וגם 2 אלה- כל אחד מהם יתחלק ל-2 ויהיו לנו 4; כלומר שיעור הגידול הוא 2. וכן הכמות ההתחלתית של החיידקים. אנו מתבקשים למצוא: את כמות החיידקים הסופית.
כיתה יא 802 – שיעור 25 – גידול ודעיכה – תוכנית חיסכון
687 צפיות0 תגובות1 אוהב
נפתור שאלה בה נתונים: % בו גדלה הכמות ההתחלתית של 2 תוכניות חיסכון, תקופת התהליך ביחידות זמן. נענה על השאלה: באיזו תוכנית יהיה הסכום הסופי גבוה יותר, בעזרת שימוש בנוסחאות: q = 1 + n/100 Mt = M0*q^t
כיתה יא 802 – שיעור 26 – גידול ודעיכה – מציאת הריבית
577 צפיות0 תגובות0 אוהב
נתונים: תקופת התהליך ביחידות זמן בכל אחת מ-2 תוכניות חיסכון, הסכום הסופי בכל אחת מ-2 תוכניות החיסכון. נפתור את השאלה: באיזו תוכנית חיסכון יש % גבוה יותר שבו גדל הסכום ההתחלתי, בעזרת הנוסחאות: Mt = M0*q^t q = 1 + n/100
כיתה יא 802 – שיעור 27 א – גידול ודעיכה – ירידת משקל
460 צפיות2 תגובות0 אוהב
נתונים: המשקל ההתחלתי של חומר רדיואקטיבי, המשקל הסופי שלו, תקופת התהליך ביחידות זמן. לצורך מציאת אחוז השינוי של משקל החומר נשתמש בנוסחאות: Mt = M0*q^t q = 1 + n/100
כיתה יא 802 – שיעור 28 – טריגונומטריה – מרחק נקודה מקטע
787 צפיות4 תגובות1 אוהב
נפתור את השאלה על ידי שימוש במשפט: מרחק נקודה מקטע - אורך האנך ( היוצר 90 מעלות עם הקטע) המורם/ המורד מהנקודה אל הקטע. וכן על ידי שימוש בנוסחת סינוס של זווית חדה במשולש ישר זווית השווה לצלע הנמצאת מול הזווית החדה חלקי היתר.
כיתה יא 802 – שיעור 29 – טריגונומטריה – משולש
624 צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור תרגיל, שבו נתונים: משולש, זווית הבסיס, ואחת הצלעות שהיא היתר, נוריד גובה מקודקוד זווית הראש של המשולש ובעזרת נוסחת סינוס הזווית הנתונה, ששווה לצלע שנמצאת מול הזווית חלקי היתר נמצא את אורך הגובה.
כיתה יא 802 – שיעור 30 א – טריגונומטריה – משולש ישר זווית
892 צפיות0 תגובות1 אוהב
נפתור את התרגיל הלקוח ממבחן בגרות, ונשתמש במשפטים ובהגדרות האלה: משולש ישר זוית – משולש שבו זווית אחת ישרה ושתי זוויותיו האחרות חדות. היתר של משולש ישר זווית - הצלע הגדולה ביותר, שנמצאת מול הזווית הישרה. ניצבים של משולש ישר זווית – 2 הצלעות האחרות שנמצאות מול הזוויות החדות. גובה במשולש ישר זווית - אחד הניצבים או קטע היוצא מקודקוד המשולש ומאונך לצלע שמולו. חוצה זווית – קטע היוצא מקודקוד המשולש לצלע שמולו וחוצה את זווית הקודקוד ל- 2 זוויות שוות.
כיתה יא 802 – שיעור 30 ב – טריגונומטריה – משולש ישר זווית
435 צפיות0 תגובות0 אוהב
משולש ישר זוית – משולש שבו זווית אחת ישרה ושתי זוויותיו האחרות חדות. היתר של משולש ישר זווית - הצלע הגדולה ביותר, שנמצאת מול הזווית הישרה. ניצבים של משולש ישר זווית – 2 הצלעות האחרות שנמצאות מול הזוויות החדות. גובה במשולש ישר זווית - אחד הניצבים או קטע היוצא מקודקוד המשולש ומאונך לצלע שמולו. חוצה זווית – קטע היוצא מקודקוד המשולש לצלע שמולו וחוצה את זווית הקודקוד ל- 2 זוויות שוות.
כיתה יא 802 – שיעור 31 – טריגונומטריה – משולש שווה שוקיים
1.20K צפיות0 תגובות2 אוהב
גובה - קטע היוצא מקודקוד המשולש ומאונך לצלע שמולו. משפט - הגובה לבסיס במשולש שווה שוקיים, הוא גם חוצה זווית הראש וגם תיכון לבסיס.
כיתה יא 802 – שיעור 32 – טריגונומטריה – משולש שווה צלעות
477 צפיות0 תגובות0 אוהב
משולש שווה צלעות – משולש שבו כל שלוש הצלעות שוות. הזוויות שוות כל אחת ל 60 מעלות. חוצה זווית – קטע היוצא מקודקוד המשולש לצלע שמולו וחוצה את זווית הקודקוד ל- 2 זוויות שוות. היקף = 3* אורך צלע המשולש. משפט: במשולש שווה צלעות’ התיכון הוא גם גובה וגם חוצה זווית.
כיתה יא 802 – שיעור 33 – טריגונומטריה – טרפז ישר זווית
3.36K צפיות3 תגובות1 אוהב
טרפז – מרובע שבו רק זוג אחד של צלעות מקבילות הנקראות בסיסי הטרפז וזוג הצלעות השני נקרא שוקי הטרפז. טרפז ישר זווית – טרפז שאחת מזוויותיו ישרה (בת 90 מעלות). גובה הטרפז - קטע היוצא מקודקוד של הטרפז ומאונך לצלע שממולו. היקף הטרפז = סכום צלעותיו.
כיתה יא 802 – שיעור 34 א – טריגונומטריה – מעוין
531 צפיות0 תגובות1 אוהב
מעוין - מקבילית שכל צלעותיה שוות. האלכסונים של המעוין מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה וחוצים את זוויותיו. היקף המעוין – 4* צלע המעוין. נשתמש במשפטים אלה לפתרון התרגיל. נמצא את הזווית החדה של המעוין עם שימוש בנוסחת טנגנס הזווית וכן נשתמש בנוסחת סינוס הזווית למציאת צלע המעוין.
כיתה יא 802 – שיעור 01 – הנדסת המרחב – הסבר
1.70K צפיות1 תגובות0 אוהב
נראה כיצד אוסף של נקודות במרחב הופכות למישור ואוסף של מישורים הופך לגוף הנדסי תלת מימדי. נסביר על בסיסי הקובייה ואלכסוניהם, על פיאות הקובייה ואלכסוניהם, על אלכסוני הקובייה, על גובה הקובייה, על זווית הנוצרת בין אלכסון הקובייה והבסיס התחתון.
כיתה יא 802 – שיעור 02 – הנדסת המרחב – מנסרות שונות
377 צפיות0 תגובות1 אוהב
נציג ונסביר צורות ותכונות של מנסרות שונות וביניהן: תיבה וקוביה
כיתה יא 802 – שיעור 03 – הנדסת המרחב – מישור חותך מנסרה משולשת
197 צפיות0 תגובות0 אוהב
נדגים בעזרת אנימציה כיצד מישור חותך מנסרה משולשת, בעלת בסיס שצורתו משולש שווה צלעות, כל פעם בצלע, בקודקוד ובפאה שונה ומהו ישר החיתוך.
כיתה יא 802 – שיעור 04 – הנדסת המרחב – הפיכת קוביה לפירמידה
245 צפיות0 תגובות0 אוהב
נתונה קוביה. מישור חותך את הקוביה, דרך מקצוע הבסיס העליון אל המקצוע הנגדי לו, של הבסיס התחתון. מתקבלות 2 מנסרות משולשות. מישור בצורת משולש חותך את אחת המנסרות, מאחד הקודקודים של הבסיס העליון עובר המישור אל המקצוע הנגדי של הבסיס התחתון. מתקבלת פירמידה ריבועית ישרה. נמצא את אורך מקצוע הפירמידה.
כיתה יא 802 – שיעור 05 – הנדסת המרחב – אלכסון במנסרה משולשת
241 צפיות0 תגובות1 אוהב
נלמד כיצד למצוא אלכסון מנסרה משולשת, על ידי שימוש במשפט פיתגורס במשולשים ישרי זווית.
כיתה יא 802 – שיעור 06 – הנדסת המרחב – אלכסון התיבה
1.53K צפיות0 תגובות1 אוהב
סרטון אנימציה המראה כיצד לחשב את אלכסון התיבה AD על ידי שימוש במשפט פיתגורס במשולש ישר זווית ABC שנמצא בבסיס המלבני התחתון של התיבה; היתר AC משמש כניצב במשולש ACD שבו היתר הינו אלכסון התיבה - AD
כיתה יא 802 – שיעור 07 – הנדסת המרחב – תיבה מלבנית
306 צפיות0 תגובות0 אוהב
נחשב את אורך אלכסון הבסיס, שהוא היתר במשולש ישר זווית כאשר הזווית הישרה היא אחת מזוויות המלבן. לצורך החישוב נשתמש במשפט פיתגורס: סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר. נחשב את גובה התיבה – המקצועות הצדדים של פאות התיבה שווים ביניהם ונקראים גם גבהים של התיבה. נחשב את שטח הפנים = שטחי הבסיסים + שטח המעטפת. שטח המעטפת = היקף הבסיס* גובה התיבה.
כיתה יא 802 – שיעור 08 – הנדסת המרחב – תיבה ריבועית
645 צפיות0 תגובות0 אוהב
לצורך חישוב אלכסון הבסיס העליון של התיבה שבסיסה ריבוע, נשתמש בנוסחאות ובמשפטים הבאים: משפט פיתגורס – סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר. בסיסי התיבה – הבסיס העליון והבסיס התחתון שווים ומקבילים. במשולש ש''ש – הגובה הוא גם תיכון לבסיס וגם חוצה זווית הראש. בריבוע – כל אחת מזוויותיו שווה ל – 90 מעלות. כל צלעותיו שוות ומקבילות זו לזו. אלכסוניו שווים זה לזה.
כיתה יא 802 – שיעור 09 – הנדסת המרחב – מנסרה משולשת
267 צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור את השאלה ונשתמש במשפטים אלה: משפט פיתגורס – סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר. גובה המנסרה – המקצועות הצדדים של פאות המנסרה שווים ביניהם ונקראים גם גבהים של המנסרה. בסיסי המנסרה – הבסיס העליון והבסיס התחתון שווים ומקבילים. נפח – שטח הבסיס* הגובה. במשולש ש''ש – הגובה לבסיס הוא גם תיכון לבסיס וגם חוצה זווית הראש.
כיתה יא 802 – שיעור 10 – הנדסת המרחב – אלכסון הבסיס בפירמידה
1.89K צפיות0 תגובות0 אוהב
נפתור את התרגיל עם שימוש במשפט פיתגורס למשולש ישר זווית שבו היתר הוא אלכסון הבסיס.
